מסר מאלי לתלמידים
שלום לכם,
אשמח לענות על כל שאלה, לרבות הבהרות והסברים בהמשך להרצאות, אך אני מתנצל מראש אם לעיתים המענה יתעכב מעט - עקב עומס.
לשאלות אישיות נא לפנות באימייל elireifman@mac.com (על מנת להבטיח שאראה את הודעתכם אנא הקפידו שבשדה של נושא ההודעה יהיה כתוב kabbalah)
תודה, אלי.
ניתן לבצע חיפוש בתוך הפורום, על מנת לראות מה כבר נכתב על הנושא שעליו אתם מעוניינים לשאול.
לתשומת לבכם: מטעמים ברורים איננו מפרסמים בפורום את שמות המשתמש והססמאות לצורך צפייה במצגות. ניתן לשלוח מייל לכתובת info@onekabbalah.info בציון פרטיכם האישיים והקורס הספציפי שבו אתם משתתפים (חשוב לציין אם כבר סיימתם את הקורס או שאתם במהלכו) - ואנו נשמח לשלוח לכם את הפרטים.
אנא הקפידו לשמור על נימוס וכבוד הדדי בפורום. בתודה מראש.
| הודעה חדשה |
|
| נושא | נשלח ע"י | תאריך | ||
מסר מאלי לתלמידים
|
לחיות קבלה | 12.03.2010, 16:46 | ||
|
אנשים יקרים, געגוע מוגדר בויקיפדיה כרגש המורגש כאשר קיימת תחושת כמיהה או תשוקה לאדם מסוים, לרעיון מסוים או לזיכרון מסוים. הגעגוע מובע במספר דרכים, בהן שירה וספרות, והוא מלווה ברגשות עצבות ובתחושת חיסרון או אובדן. רציתי לחלוק איתכם את געגועיי... אליכם, ואל ההרצאות... מרבית זמני בתא הכלא בניתי שיעורים חדשים וציירתי מצגות על פתקים וחתיכות נייר שנתנו לי בפיסות קטנות, ורק חיכיתי ליום שבו אוכל לשתף אתכם בכתבים ובמקורות שמעולם לא דיברנו עליהם. אמנם אני עסוק כיום בפתרון הנושאים האישיים שחייבים את תשומת ליבי ורוב השתדלותי היום היא לעניינים אלו, אך חשוב לי שתדעו שגם היום מרבית לילותיי אני עובד על המרת כל אותם מאות פתקים מקומטים ופיסות נייר שהבאתי איתי מכלאי, למצגות העשירות שהורגלתם להן בהרצאותיי. אני עורג לדברי התורה שעוברים בינינו באולמות, לקלילות, לוויכוחים, להפסקות סיגריה בחוץ... לאווירה שיצרנו, של לימודים ביחד, בכיף, ללא כפייה... רק דעת וגילוי... געגוע. אין תיאור שיכול להעביר במדיה כה מוגבלת כמו המכתב הזה את כמיהתי האישית לחזור להרצאות היהדות שלנו. לכל אותם דברים יפיפיים מליבה של היהדות השורשית עצמה שיתנו לכולנו כלים אמיתיים להתמודד עם כל מה שהגשמי "זורק" עלינו. כל אלה הם קולות בני אלפי שנים של תנאים ואבותיהם שלדעתי ישנו חיינו לטובה בסדרי גודל אם רק נחשף למחשבתם. אני תוהה לא מעט בענייני יסורין בימים אלו. יש אנשים ששלחו לי מכתבים שבהם הם מביעים את דעתם ומסבירים שכל מה שעובר עלי הוא כי אני מלמד קבלה כנגד האיסור ללמד תורת סוד זו... יש כמה בודדים ששלחו לי מכתבים המזהירים אותי שלימוד הקבלה הוא לא בעיה אך כל מה שקורה לי הוא בגין זה שהתחלתי ללמד מאגיה וקבלה מעשית בעונה 5 ועלי לחדול מכך או שאכחד... מאידך, הרב אשלג המקובל הקדוש טוען כי הייסורים מגיעים כנסיונות שמטרתם להגדיל את כוחות הנפש ולהתגבר על הייאוש, על הכעס והסבל ולעלות יותר ויותר בקדושה ככל שאתה מצליח לשמור על אופטימיות ושמחת חיים ודבקות בהשם... חז"ל אומרים בתלמוד שמטרתם של יסורים היא לתת מדרגה לאדם שאם יוכל לה - יהיה לצדיק! המדרגה נקראת שמחה, והמטרה היא להיות "שמחין ביסורין" - שהוא דבר על-אנושי, על-טבעי ומאגי כמעט לכולנו... אחרים טוענים שכל היסורין מקורם בחטאים ואלו הם עונשים מיד הקב"ה שאמורים להדליק נורות אזהרה בראשו של אדם ולהחזירו למוטב והתרחקות מן החטא... ואמא שלי טוענת שכל זה קורה לי כי אני לא מקשיב בקולה ולא מתלבש כמו בן-אדם ("... מה זה הטי שירט וג'ינס הזה כל הזמן? אתה נראה כמו פושע ולא כמו שגריר, אז ככה גם מתייחסים אליך!...." :) אני לא יודע מה המקור לייסוריי. קטונתי. אך אני משוכנע שאני יודע בוודאות שני דברים: האחד הוא: שהקב"ה הוא רק טוב ומיטיב ולכן לא יכולים יסורים אלו להיות מקורם בקב"ה אלא רק בי ובמעשיי. שתיים: שאמא תמיד צודקת! :) "קבלה" היא מושג רחב... לימוד קבלה יכול להשתרע על פני כיוונים רבים. אתם הייתם בהרצאותיי... כל הרצאותיי הינן "ואהבת לרעך כמוך"... האם אלהים מעניש על כך?! כל הרצאותיי הינן התבוננות בעצמך וידיעת הרע שבנו בכדי להקטין השפעתו ולהרחיקו מחיינו... האם זה נגד התורה הקדושה?! כל הרצאותיי הינן אהבת הכלל והקטנת אהבת העצמי... האם התנאים מתהפכים בקברם בכל הרצאה כזאת?! כל הרצאותיי הינן התנגדות ליצר הבהמי, התנגדות למחשבות ניאוף, כבוד האישה, מוסר ומידות, שבת נרות וחגים.... האמנם זעם שמיים נחת עלי בגין כל אלו?! לא נראה לי. אם כבר, אז הרי כל הייסורים הפוקדים אותי הם כי אני עצמי עדיין אינני מיישם בשלמות את כל מה שאני מרצה עליו. אם כבר, אז הרי כל המכות הניחתות עלי הן דרבון השוט להתחזק אף יותר במחשבה ובמעשה "לשמה". אם כבר, אז הרי כל הרע שבא לדלתי הוא כי איני שומע די בקולה של אימי... ההרצאות אינן שורש הרע בחיי - בזאת אני בטוח. אפכא מסתברא - ההרצאות הן הן מקור האור שחיזק אותי לשרוד בכלל בכל מה שעבר עלי. דעו - אני התחזקתי מכם לפחות באותה מידה שהרצאותיי נתנו לכם - אם לא יותר! משפחתי ואתם הם מקור כוחי. זה לא מס שפתיים, ואני מוצף כל יום וכל דקה בגעגועים לראותכם ולחזור להרצאות! אני מקווה שבקרוב נוכל לחדש את העונות ולחזור למסלול ההרצאות כקדם. אנחנו עובדים על זה. רק רציתי למסור לכולכם געגועיי ותודה לכל אלפי מכתבי התמיכה ועשרות האנשים שבאו לבקר אותי בביתי. ועד אז, אלהים שמע קולי - אני מבטיח להקשיב לאמא שלי יותר :) תהיו חזקים! אלי
|
||||
לאלי, בהערכה רבה
|
אינה | 12.03.2010, 19:50 | ||
|
אלי היקר, שלום המכתב שלך, כמו תמיד, מחזק וכן, מעורר מחדש געגועים. געגועים למפגשים בבר אילן, לפילוזופית הקבלה ולאיש המיוחד שבך. כמה שאני מנסה לחזור לבד על כל מה שלימדת, זה לא זה, המפגשים איתך חסרים כמו אויר לנשימה ולנשמה. להתראות בקרוב, אינה
|
||||
לאלי
|
ראובן | 13.03.2010, 03:08 | ||
|
אתה יודע אני נהנה לקרוא את המכתבים שלך אני לא למדתי אצלך אבל משוטט באתר דיי הרבה אני אוהב את חוש ההומר שמלווה במצב המבעוס שאתה נמצא בו קצת (מממ כל אחד אני מאמין יש לו איזה מצב מבאוס אחר אבל כן אין ספק כלא זה בהחלט מבאוס) אבל תיודע מה?! אז מה אז אתה בכלא הרבה גדולים היו בכל מיני חורים לא נעימים עד שעלו לגדולה ,לך תדע אולי אתה שם כדי שהתלמידים שלך יעריכו את מה שיש להם אולי אתה שם כדי לעזור למישהו אחד "קטן" ולהציל את עולמו כי שם למעלה חושבים על כל פרט הכי קטן פה והכל מחושב ומדוייק כנראה ואתה יודע מה אפשר לתת אלף ואחת תירוצים וסיבות למה אתה שם וכל אחד יגיד לך סיבה כזו או אחרת והיא יכולה להיות נכונה וגם לא וזז מאוד מבלבל אם אלוהים ירצה לתת לך הבנה ברורה לגבי זה אני בטוח שהוא יצליח להגיע אליך בדרך זו או אחרת יש משפט מאוד יפה שאני אוהב מהספר שיחות עם אלוהים "השאלה היא לא מי אני מדבר אלה מי מקשיב" אתה יודע אלוהים יצירתי הוא יכול לספק לנו תשובות בצורה מאוד יצירתית חזק ואמץ
|
||||
ממש..
|
תומר | 26.10.2010, 19:10 | ||
|
קישורים: תוספי תזונה סטיביה מולטי ויטמין
|
||||
בתגובה לגעגוע
|
שרה מונטה | 13.03.2010, 19:35 | ||
|
גם אנחנו מתגעגעים- לחוכמה שבלב, לחיפוש הטוב שבתוכנו ובזולת,להתגברות על הצורך לקבל ולמציאת מידת האמצע שבינו לבין הרצון לתת. אותם המאשימים את הרצאותיך במאגיה שחורה,ברצון לקבל למען עצמך בלבד,ומצדיקים את ייסוריך כ"מגיעים לך בגין חטאיך" - לא היו בשיעוריך!!! אותם שיעורים שמהותם טוב ואהבה והשפעה לחפוש הרוחני שבתוכנו בעולם גשמי,בלתי מובן .אנו מחכים להמשך , ובטוחים שיש בהרצאותיך רק מחיפוש הטוב ואין קמצוץ של רוע ורשע. מאחלים לך שכל עינייני החולין יפתרו. גם אני קטונתי מלהבין את הסיבה של ייסוריך- אך אני משוכנעת שאינה קשורה להרצאותיך- הייתי שם, אז אני יודעת...יישר כוחך!
|
||||
חחחח...
|
תומר | 26.10.2010, 19:06 | ||
|
קישורים: מומיו ויטמינים עשן כבד
|
||||
בחיים העיקר זה הטיימינג
|
ענת | 13.03.2010, 23:03 | ||
|
אלי יקר כנראה שהגעגוע הדדי והעגלים חפצים לינוק לא פחות משהפרה חפצה להניק...אני כותבת את הדברים מנקודת מבטה של העגלה הצמאה להרצאות שפתחו לי צוהר לראות את החיים מזוית נוספת.לאחרונה אני מרגישה צמא עצום לשעורי הקבלה ואני מוצאת את עצמי כמנהגן של עגלות מימים ימימה "מעלה גירה" וקוראת שוב במחברותי את סיכומי ההרצאות שרשמתי ,וכן קוראת שוב בעניין רב את המאמרים שבאתר. אלי, נעמת לי מאד בהרצאותיך המאלפות ואני כולי ציפייה שנחזור לשגרת ההרצאות המבורכת . שבוע טוב ומווווצלח ענת
|
||||
צודקת במאה אחוז..
|
תומר | 26.10.2010, 19:07 | ||
|
קישורים: מגנטים לאירועים מגנטים לחתונות חנות טבע
|
||||
הגעגוע מקורו באהבה
|
אילנהש | 14.03.2010, 01:06 | ||
|
איש יקר, "געגוע מוגדר בויקיפדיה כרגש המורגש כאשר קיימת תחושת כמיהה או תשוקה לאדם מסוים, לרעיון מסוים או לזיכרון מסוים." הכמיהה הזו מקורה באהבה, ואנו מתגעגעים אליך אלי, אליך ולשעוריך, ולכל הדברים היפים והחשובים שלמדנו מפיך. ועד שנוכל להמשיך ולהפגש בהרצאות, אפשר לנו אלי, ללמוד ממאמרים קצרים שתפרסם עבורנו. מצפים לקולך, גם אם יתבטא, לפי שעה, באותיות ולא בדציבלים. חודש ניסן מתחדש עלינו, שיהיה חודש טוב ומבורך לכולנו.
|
||||
אלי היקר אפילו מכתבך זה יש בו... והרבה!!!
|
רחלי | 14.03.2010, 09:42 | ||
|
אלי היקר! הצמיד "לנשום" עדיין ידי. אינני נפרדת ממנו יום ולילה! עושה כל בקר מדיטציה קבלית כמו שלמדת אותנו: "יאהדונהי" במשך 20 ד'. במכתבך זה הענקת לי תקוה, שהלימודים אתך ישובו ובגדול. לו ידעת כמה אני זקוקה להם. הכי הכי מדבר אלי מתוך המכתב: "הייסורים מגיעים כנסיונות שמטרתם להגדיל את כוחות הנפש ולהתגבר על הייאוש, על הכעס והסבל ולעלות יותר ויותר בקדושה ככל שאתה מצליח לשמור על אופטימיות ושמחת חיים ודבקות בהשם..." הנה נתת לי כוחות על הבקר, כשאתה בכלל מדבר על עצמך, ואילו התחברתי בגלל עצמי. אלי, שיהיה לך קל. שתהיה לך הרבה סבלנות. ושנתראה בקרוב בעוד הרבה שיעורים. רחלי.
|
||||
נכון..
|
תומר | 26.10.2010, 19:08 | ||
|
קישורים: בדק בית ליקויי בניה נזילות
|
||||
הכמיהה היא הדדית
|
א.ג.ד. | 14.03.2010, 16:11 | ||
|
אלי יקר, הכמיהה והערגה לשיעורים הם הדדיים. אנחנו עדיין מצפים להתחדשות השיעורים בהקדם, לאווירה, לתוכן, להומור ולקול העמוק. איש לא יוכל לומר לך מדוע קרה לך מה שקרה לך, רק אתה יודע בלבך פנימה, ורק אתה יכול למצוא את הסיבה בתוכך. ועד שתעשה את חשבון הנפש הזה, אנו נמשיך לשלוח לך מסרים של אור ואהבה (זו לא קלישאה...), כי זה מה שקיבלנו אנחנו ממך. בברכת חודש טוב וחג פסח כשר ושמח, לך ולמשפחתך, ובעיקר לאמא...
|
||||
באמת??
|
תומר | 26.10.2010, 19:14 | ||
|
קישורים: בדיקת גז ראדון בדיקות קרינה שמאות מקרקעין
|
||||
אלי יקר
|
שרה | 15.03.2010, 10:17 | ||
|
תודה על מילותיך. אנחנו מחכים מצפים, מייחלים ובקיצור - מתגעגעים: אליך, לחכמה, לחדות, לבהירות, לשנינות, לחוש ההומור בהם אתה משתמש כדי להפיץ את לתכנים היהודיים, הניפלאים והמאירים שהישכלת לגלות בכח האוטודידקטי המופלא שהקב"ה חנן אותך. תודות לך למדו ונוכחו רבים שמורשתנו אכן מדהימה ! יישר כוחך שלקחת על עצמך לגלותה ולהפיצה לכל הצמאים ליופי ולטוהר שבערכי היהדות. מי ייתן ויסתיימו במהרה הנסיונות הממש לא פשוטים שהקב"ה מעמיד לפניך (לפי גירסה אחת) או שהבאת על עצמך (לפי גירסה אחרת). היה חזק! היה טהור! ברגע שיתאפשר לך לחזור ולהרצות, נהיה שם. חודש טוב ובשורות טובות, אוהבים, מתגעגעים, מחזקים אותך, מתחזקים במחשבות עליך ועל מה שלימדת אותנו ומשתדלים לישם... מחבקים ז'ק ושרה לוי
|
||||
לאלי-חזק ואמץ
|
דני ג | 16.03.2010, 01:21 | ||
|
אלי חזק ואמץ והתגבר על הכל למענך למען משפחתך ולמעננו. ממתין למפגשים בהערכה עמוקה על תוכנם.
|
||||
חודש טוב אלי, פורום
|
13 | 16.03.2010, 08:25 | ||
|
בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל. קבלנו כרטיס כניסה לעולם הזה, אם השימוש נכון הדרך קלה ומהירה יותר, שימוש לא נכון חיינו מרוריים, המרור הינו השקפת עולם שלנו בלבד כי כל העולם כולו גשר צר מאוד. יסורים יש לכולם כל אחד עובר מה שעובר ואין לדעת את הסיבה המדוייקת, בידנו יש יכולת להשתדל ולעשות הכי טוב שאנו יכולים וזה מה שאני לפחות מצפה מעצמי, אנשים מטבעם תמיד ידברו ויגידו כך או אחרת, דיינו אם ידנו לכף זכות בכל מקרה ויקבלו אותנו באהבה למרות השגעונות הקטנים, כי אז הם בעצם מקבלים גם את עצמם. מאמינה שלאלי המסלול שלו ולכל אחד בהתאם למה שהוא צריך כדי להגיע ליעודו הרי אין מקרה בעולם ולא הגענו לכאן סתם. כל אדם מקבל בדיוק מה שהוא יכול להתמודד איתו והרבה מאוד תלוי באדם ובהשקפת עולמו, היסורים אינם שונים מדבר נפלא וטוב שעובר עלינו והם באים ללמד אותנו שיש הכל וכפי שמברכים על הטובה יש לברך על הרעה ואז יש סיכוי שנהפוך את היסורים בעזרת הסוכר (השקפת עולם חיובית ושמחה מתמדת) למתוקים. כאשר האדם נותן דין אמת לעצמו ביכולתו ובידיו גם הסוכר (התורה הינה סם החיים ויכולה להיות סם המוות, היא חיים אם נכנסים פנימה ולא רק כלפי חוץ וכולה אמת, בלעדיה אנחנו כלום). דבר אחד בטוח, הכל לטובה יש דברים נסתרים ובידנו כוחות עצומים. ב"ה ובעזרתך אלי הדינים יתמתקו ותרגיש את טעם הסוכר ותשפיע אותו על כולנו בדרכך המיוחדת לך. תודה על כל הנתינה ללא תנאי שאתה מעניק לכולם, הסבלנות שאתה מלמד בדרכך השקטה, הרצון לאחד והדרך בה אתה מלמד את כולנו לדון לכף זכות ולקבל יסורים באהבה. יש הכל מתוצרת הארץ: אם כבד לבבכם כעופרת אם אבלה בגופכם הנשמה האזינו לשיר התוצרת שאבו מתוכו נחמה זה הדור דור ימות המשיח, מנמנם ולקום מאחר. הוא זקוק לנביא ומוכיח ולפחות - לשעון מעורר. לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ! לחלב, לחצץ, לעוגות, לריבה לגבינה מתוצרת הארץ! אם רצית מתוק מסוכר לכבוד חג לך לבחור מתוצרת הארץ! אם תרצה מר ממוות לטעום, אל תדאג יש מרור מתוצרת הארץ! יש מכל הזמנים, יש מכל המינים הב כוחות לתוצרת הארץ! אך שומעים יהודים ואינם מבינים יש מוחות... מתוצרת הארץ! אין אחדות באומה הנולדת אין שרשרת ידיים אחת אין כתף, אין חזית מאוחדת אבל יש, אבל יש לא מעט - אבל יש כתפיות, חזיות, ידיות מפליאות מתוצרת הארץ! וישנו גן חיות ובגן החיות אריות מתוצרת הארץ! בסדרים ונימוס אל תשאל לפטנט זה תמיד מתוצרת הארץ! ובתולות בת ציון מדברות באקצנט גרמנית מתוצרת הארץ! ושנתיים וחצי אוכלת האש בשדות מתוצרת הארץ! ואנגלי השלטון, אך גם הוא משתמש בשיטות... מתוצרת הארץ. קישורים: מתוצרת הארץ
|
||||
והקרדיט לשיר הנפלא
|
ענת | 16.03.2010, 12:42 | ||
|
הוא כמובן לנתן אלתרמן...
|
||||
אמן
|
תומר | 26.10.2010, 19:15 | ||
|
קישורים: פלס ליקויי בניה ביקורת מבנים
|
||||
אני אגיד לך את סיבת היסורים
|
סתם אחד | 18.03.2010, 17:19 | ||
|
הסיבה השורשית היא "הרבנות מקברת את בעליה" אני לא אסביר למה, אבל זאת המשוואה. יש שני דרכים לעקוף את הממירא הזאת. 1. אם אתה חכם וצדיק אתה תדע לעשות זאת לבד 2. אם לא, אז אתה צריך מישהו שיעשה זאת עבורך. תנסה לפשפש האם מישהו פנה אליך ? במטרה לעזור ואתה סרבת ? אולי שם תמצא התשובה
|
||||
למה צריך לחפש את הסיבה בחידות ?
|
אתמהה | 18.03.2010, 18:26 | ||
|
כאשר היא כתובה בפרוש בספר הזוהר פרוש הסולם פרשת נשא, במאמר "התשובה": "כ) ...אדם עבר על מצווה אחת שבתורה, גרם לעצמו מיתה וגרם לכל העולם פגם למעלה ופגם למטה ... כא) 'למעול מעל בהשם': כי מי שיוצא מרחמים [ע"י שעובר על מצווה אחת] ויונק מהדין, הוא גורם פגם וכו' וע"כ הרחמן יצילנו מרשעי העולם הזה ומן הפגם שלהם. מד) ...וכן בכל יום תמצא שמירה, ואלו הם שמירה, כמו קוצים השומרים הכרם, שלא יכנוס זר אליו. ויש אומרים אחרים כמו נחשים ועקרבים ושרפים ששומרים הטוב ההוא, שלא יכנוס שם מי שאינו ראוי להיכנס. ואם לא הייתה שמירה, היו כל הרשעים יכולים לכנוס בסודות התורה. מה) ומשום זה מי שהוא רשע [שלא שומר התורה ומצוותיה כמו שנאמר לעיל], ויכנוס לדעת סודות התורה, כמה מלאכי חבלה הנקראים חושך ואפלה, נחשים ועקרבים שנקראים חיות השדה ,מבלבלים מחשבתו שלא יכנוס למקום שאינו שלו... נז) ובמקום ההוא ששורה החושך ההוא, כמה מלאכי חבלה, הנקראים נחשים ועקרבים, מתקרבים אליו, ונותנים לו כמה נשיכות ואלו הם ייסורים. ואם יש לו כסף או רכוש ממעשים טובים שעשה, הם מתמעטים ממנו. ואיך הם מתמעטים ממנו. הוא, שכל זכות דהיינו כל הארה, היורדת אליו מלמעלה בעד המעשים הטובים, נותנים אותו לאלו מלאכי החבלה... נח) ...ומיד שחוזרים בתשובה נעבר אותו חושך מפגם ההוא ונשלמים. וסוד הדבר, 'גם ה' העביר חטאתך לא תמות'. ומיד חוזר עליו שם הויה, וירפא אותו מאלו הנשיכות של הייסורים. זה שכתוב: 'ושב ורפא לו'. ומאין לנו שהקב"ה חוזר אליו מיד אחר שחזר בתשובה, ונשלם אותו הפגם. זהו שכתוב: 'שובו אליי ואשובה אליכם'." סוף ציטוט. וכן אומר האר"י הקדוש בהקדמה לספר "עץ החיים" עמ' י"ג: "ולא עוד אלא שלא נברא האדם אלא כדי שילמד חכמת הקבלה אלא שצריך שיהיה גופו נקי בתחילה ע"י המצות המעשיות שכל תכליתן לדבר זה והם מוכרחים על כל פנים ואח"כ תוכל הנשמה הנקראת נר ה' נשמת אדם להאיר בגוף הזה כנר הנתונה תוך עששית זכוכית ומאירה ונותנת לו כח להבין סתרי התורה ומגלה עמוקות מני חשך." סוף ציטוט. כך שמה השאלה פה בכלל ?
|
||||
אלי כאדם נפלא מהבודדים... |
עליזה | 18.03.2010, 21:22 | ||
|
שלום לך אלי קראתי את תיכתבך ברוב קשב וריכוז, האמת שקצת התנתקתי מהפורום הזה, והיום רציתי לדעת מה קורה איתך בכל התחומים האפשריים למעשה. למדתי אצלך במשך 4 עונות,כל שעור וכל פגישה איתך מילאה אותי בהמון אנרגיה ובהרגשה שהחושים שלי נפתחים ממש כמו "חשמל כמו חיבור למטען" שכמובן מתרוקן וששוב צריכים להטעין אותו.משהתרחשו כל הארועים סביבך התענינתי המון עליך עד שעיפתי והחלטתי להיתנתק מהחדשות סביבך,בתחושה שלבחירה לשמור את אהבתי לאדם הנפלא שבך. קצת התבלבלתי סביב כל הדעות עליך אך לא הרמה של ספק בך אני די מאמינה בטובך המופלאה מאין כמוה, לכן רציתי לשמר בליבי את הטוב{הזמן הטוב שביליתי בהרצאות}.מאחר והשתוקקתי לקבלה, התחלתי לשמוע ערוץ 66 קבלה לעם ושם התחברתי לצד הרוחני ברמה שונה, כמו שאתה יודע שם לא מתיחסים לעולם הפיזי כלל, קצת קשה לישם שם את הלימודים אך אני מנסה ואפילו נרשמתי לקמפוס. בכול זאת חסרות לי הפגישות השבועיות איתך . הקלילות הבדיחות הפתיחות והכי הכי פגישה מהנה עם אדם שנותן מעצמו ללא תנאים ובשיא החכמה והחנניות.אני כמהה לשלב את הלימודים יחד. ואולי קצת ממה שהשכלתי ללמוד הרי כל הקשיים בחיים הם על מנת לדחוף אותנו קדימה הרי כשם ואם לא היה חושך לא הינו יודעים אור כך אם אין רע לא נדע טוב. כל הקשקשנים על עונש וכו מבלבלי מוח הם. אלי אני אישית חויתי בחיים קשיים אומנם במישור אחר שקשור לבריאות ילדי, ואיבוד אדם קרוב ביותר ומישם הרגשתי דחיפה לקבלה ממש כאילו מישהו דוחף אותי פיזית ללימודים,וזה מה שהרים אותי בתקופה הכי קשה בחיי, גם אתה רק תיגדל מיזה בטוחיני,ימים ידברו ומעז יצא מתוק. באהבה רבה עליזה שמתגעגעת מאוד. |
|
||||
מבט מהצד של החיים- לאלי
|
ענת | 10.04.2010, 11:48 | ||
|
היי, הגעתי לכאן תוך כדי חיפוש מקום ללמוד קבלה. טוב לגלות שאדם אחד הצליח לקבל בחייו כל כך הרבה עוגנים , ועוד בני אדם - נפש ולא רכוש שמתכלה.רק על זה הייתי יכולה לשחות בנחת מצרה לצרה,כי כשאין מספיק עוגנים בחיים, מה שנשאר זה לצוף להפקיר את הגורל ליידי הרוח. אלי, אני כותבת לך כי יש לי תאוריה מטומטמת וחסרת כל הוכחה בסיסית, אבל עקבית. נתחיל מהנתון הבסיסי שאני אלופה בלשים לב לפרטים הטפלים של החיים, ולכן, מס' שנים אני "בודקת" לשם השעשוע איזה שם נמצא לרוב בכותרות, ואז כשאני מאתרת אותו, בעלי השם מתגלים כאנשי השנה, לטוב ולרע. השנה השם הוא "אלי", והכוכב נמצא בו. אז מאחלת לך כוכב אור. ענת.
|
||||
חזרה לפורום
|
|||||||||
|
|||||||||














